גידולים שפירים ומצבים דמוי גידולים בעצם

 

בפרק זה נדון במצבים בהם קימת הפרעה במרקם התקין של העצם, בגלל שגשוג רקמות שונות בתוך העצם, או יצירה לא תקינה של רקמת עצם. מצבים אלו כולם שפירים, כלומר- אין מדובר בגידולים ממאירים,  ושכיחותם גבוהה בילדים ובנוער.

מצבים שפירים אלו מסווגים לקבוצות על פי סוג הרקמה מהם הם מורכבים, קרי- סחוס, רקמת חיבור, עצם, כלי דם ועוד.

חלק ממצבים אלו יתבטא בכאב, עיוות או שבר עקב חולשת העצם.  במקרים רבים לא יהיה שום ביטוי, ואז הגילוי הוא אקראי, לרב בעקבות צילום רנטגן המבוצע לצורך אחר. האבחנה של סוג הנגע נעשית בדרך כלל על פי מראהו בצילום רנטגן רגיל. במקרים מסוימים תאושר האבחנה רק לאחר לקיחת דגימה מהנגע.

הטיפול במצבים אלו מגוון, החל ממעקב בלבד ועד לניתוח לכריתת הנגע במידה שהוא מפריע, מכאיב או מסכן את חוזק העצם, העלולה להישבר. במקרים אלו נדרשת לפעמים הוספת תחליף עצם או שתל עצם לאזור החסר שנוצר. להלן דוגמאות ספורות מבין הנגעים הנפוצים ביותר:

א.      אוסטיאוכונדרומה Osteochondroma) מיוונית: סחוס =  chondros, עצם = osteon)

הגידול השפיר הנפוץ ביותר. משתייך לקבוצת הגידולים הסחוסיים.  צורתו דמוית פטרייה בעלת גבעול צר או רחב הבולט מפני העצם. הגידול  מתאפיין באזור סחוסי על קצהו (אשר אינו נראה בצילום) ואזור גרמי (בנוי מעצם) בבסיסו.  מיקומו סמוך לסחוס הגדילה, בד"כ בקצוות של  עצמות הגפיים, אך תתכן מעורבות בכל עצמות השלד. ברוב המקרים הנגע הוא בודד. רק לעיתים נדירות הגידול מפושט ומהווה חלק ממחלה בה מופיעים נגעים מרובים מסוג זה. לגורמי הגדילה הטבעיים יש השפעה על שגשוג האוסטיאוכונדרומה- בבגרות, עם סוף תהליך הגדילה הטבעי של השלד, מפסיקה גם פעילותה וגדילתה נעצרת. הנגע לרוב אינו מכאיב אך יכול  להתבטא בצורת בליטה מפריעה בגפה.  שיעור ההתמרה לגידול ממאיר נמוך מאחוז אחד. במקרה שהנגע מפריע, ניתן להסירו בניתוח.

ב.      אוסטיאואיד אוסטיאומה (Osteoid Osteoma מלטינית: דמוי גידול עצם)

נגע המשתייך לקבוצת הגידולים הגרמיים- יוצרי עצם. העצמות השכיחות ביותר להיפגע הן עצמות הירך והשוק, אך ניתן למצאו בכל עצם מעצמות הגוף ובכלל זה בחוליות עמוד השדרה. שלא כברב הנגעים השפרים,  מתאפיין נגע זה בכאב ממוקד מאוד, המופיע בצורה אופיינית בשעות הלילה. מקור הגידול במוקד זעיר פעיל במיוחד, המייצר רקמה דמוית עצם, ומפריש חומרים מעוררי כאב. המוקד נראה בצילום רנטגן כאזור חסר עצם בקוטר מילימטרים ספורים, ובהיקפו עצם תגובתית הנראית כהסתיידות והתעבות העצם. בדיקת מיפוי עצמות רגישה מאוד לנוכחות הנגע, ותסייע באבחנה. במקרים בהם המוקד אינו נראה בצילום רגיל יכולה בדיקת CT להדגימו. הטיפול יכול להיות שמרני באמצעות תרופות נוגדות דלקת כאספירין. הנגע מטבעו מוגבל ופעילותו מפסיקה לאחר מספר שנים. לעיתים, הכאב או מינון התרופות הנדרש להקלה,  אינם נסבלים, ואז מומלץ על טיפול חודרני. בשיטות אלו, כורתים או הורסים את המוקד הפעיל. דבר זה יביא להקלה מיידית בכאב ולריפוי מלא.

ג.        ציסטה פשוטה של העצם (Simple Bone Cyst)

נגע גרמי שאינו גידול. הציסטה נגרמת בגלל חסר יצור עצם, בזמן גדילתה. קוטר הציסטה סנטימטרים אחדים. המקומות השכיחים ביותר הם עצמות הזרוע והירך, בחלקם המקורב. נגעים אלו חסרי ביטוי, וגילוים אקראי בעקבות צילום, או לאחר שבר הנגרם מהחלשת העצם. האבחנה נעשית בצילום רנטגן בו נראה הנגע כחלל אליפטי במרכז תעלת העצם. לפעמים יודגמו מחיצות מרובות בתוכו. במקרה של חשש להחלשה משמעותית של העצם ניתן לגרום למילוי החלל בעצם ע"י אמצעים שונים, כגון הזרקת סטרואידים לחלל עצמו, הזרקת מוח עצם הנשאב מעצם האגן או מילוי החלל בדרך ניתוחית ע"י שתל עצם או תחליף עצם.

ד.      פיברומה של העצם שאינה מתגרמת- Non Ossifying Fibroma

נגע השייך לקבוצת הגידולים ממקור רקמת חיבור. נמצא לרב בעצמות השוק והירך. הנגע חסר כל ביטוי ומתגלה באופן אקראי או לאחר שבר דרכו עקב החלשת העצם. נמצא כי שכיחותו עד 35% מכל הילדים הבריאים. גודלו מילימטרים ספורים עד מספר סנטימטרים. בצילום יראה הנגע בעל גבולות ברורים ומסוידים. מקורו בקליפת העצם (cortex), עובדה המסבירה את הימצאותו בהיקף העצם ולא במרכזה. בחלל הנגע מוצאים רקמה שמקורה בתאי רקמת חיבור. רוב הנגעים נוטים להתגרם במשך הזמן ולהפוך לעצם תקינה.

ה.      ציסטה מפרצתית של העצם (Aneurysmal Bone Cyst)

שלא כבציסטה פשוטה של העצם נגע זה מכיל רקמה משגשגת, ולכן מראה פעילות של גדילה איטית אשר עשויה לגרום להתנפחות מקומית של העצם. עקב פעילותה, יכלול הטיפול בה כריתה של תוכן הנגע ודפנות החלל ומילויה בשתל עצם או בתחליפים.