תחומי עיסוק
בעיות אורתופדיות בתינוקות, ילדים ומתבגרים
- בדיקת ילודים
- התפתחות תקינה ואבני דרך התפתחותיות
- הפרעות מולדות במפרקי ירך
- עיוותים מולדים בגפיים תחתונות
- בעיות נוירומוסקולריות כולל שיתוק מוחין גפיים תחתונות וגפיים עליונות
- פגיעה מולדת במקלעת הברכיאלית - Erb's Palsy
- חבלות ופציעות בשלד ומערכת התנועה
- טיפול בעקמת
- אבחון וטיפול גידולים שפירים בעצם
- מחלות זיהומיות בשלד
- פגיעות התפתחותיות במפרקי הירך
- כתיבת חוות דעת רפואית לצורך קבעת אחוזי נכות לבעיות אורתופדיות בילדים ובני נוער
פירוט ומידע נוסף בנושא תחומי העיסוק
בדיקת ילודים: הבדיקה האורתופדית של הילוד שמה דגש על בעיות מבניות, בעיות תפקוד והתרשמות מקיום בעייה נוירולוגית. בדיקת הילוד כוללת התרשמות כללית ממבנה הגוף ומתח השרירים הבסיסי (טונוס), הערכה לקיום מגבלה בטוח תנועות עמוה"ש הצווארי או נוכחות הטיית צואר קבועה (טורטיקוליס), רגישות או עיוות על פני עצמות הבריח, בדיקת טווחי תנועה של מפרקי הגפה העליונה וקיום מגבלות מסוימות האופיניות למצבים מולדים (כגון הגבלה בטווח סיבוב האמה - מצב פריקת ראש עצם הכישור?, ישור אגודלים - קיום אגודל הדק?), בדיקת מראה ומבנה עמוה"ש להערכת סגירת קשתות החוליות או מציאת רמז לקיום בעיה בחוט השדרה (ממצאים אופיניים בבסיס עמוה"ש מעל עצם העצה), מבנה הרגלים - כולל מנח כפות הרגלים והתגובה לגירויים, יציבות המפרקים עם דגש על יציבות מפרקי הירך, מיקומם במרכשת (אצטבולום) וקיום טוח פישוק מספק. לשמחתינו ברוב התינוקות הבריאים לא תמצאנה חריגות משמעותיות אך סימני שאלה רבים יכולים להענות על ידי בדיקה גופנית של הילוד.
• התפתחות תקינה ואבני דרך התפתחותיות: מילים רבות נכתבו על ההתפתחות התקינה של תינוקות וילדים. לעיתים העושר הרב מבלבל ועלול להטעות במיוחד עם לא נלקחת בחשבון עובדה אחת חשובה - הטבלאות היפות והגרפים מתארים ממוצע בלבד, אשר מחושב מתוך טווח רחב מאוד של ביטוי נורמאלי של בריאות. בעוד שיש ילדים ההולכים עצמאית כבר בגיל שנה, אחרים מתחילים את צעדיהם הראשונים בגיל שנה וחצי מבלי שיסבלו מבעיה כל שהיא. הטווח הרחב של הנורמה עלול לפעמים לעורר דאגה אצל ההורים, ביחוד בלחץ הסביבה (הבן של השכנה הלך כבר בגיל 10 חדשים...). תפקיד אנשי המקצוע במקרים אלו הוא לשלול את קיומם של אותם סימנים המעידים על קיום הפרעה התפתחותית, להסביר להרגיע ולכוון את ההורים בהתאם לממצאים.
• הפרעות מולדות במפרקי ירך: איתור מוקדם של הפרעות התפתחותיות במפרקי הירך חוסך הרבה סיבוכים ובעיות בהמשך. מפרקי הירך בילוד עלולים לפעמים להראות חסר התפתחותי עם ביטוי של איחור קל בהתפתחות ועד פריקה מלאה (יציאה של ראש הירך מהמכתש) של ראש הירך. בחלק מן המקרים די בבדיקה גופנית כדי לאתר את הבעיה, ובחלק נדרש ביצוע אולטראסאונד של מפרקי הירך לאתר חסר התפתחותי בדרגות השונות. במקרים הקלים די לשמור על פישוק הירכיים כדי לאפשר התפתחות תקינה. במקרים בהם ראש הירך פרוק ממקומו נדרש טיפול מורכב יותר ומעקב ארוך טווח. (ר' קישור בנושא: על חסר התפתחותי מולד של מפרק הירך בתינוקות)
• עיוותים מולדים בגפיים תחתונות: סיבת הפניה השכיחה ביותר לאורתופד ילדים היא על רקע חשד לעיוותים בגפיים - בעיקר ברגליים: שוקיים מסובבות, קשת גדולה מדי, רגלי "X", עיוות של כף הרגל וכד'. בחלק גדול מן המקרים מדובר בסטייה קלה שמקורה אינו בהפרעה בגדילה או בעיוות מולד וסופה שתיפטר. תפקיד הרופא הוא לאתר את אותם מקרים בהם לא צפוי שיפור עצמוני ויש צורך בהתערבות טיפולית. דוגמא לעיוות מולד בכף הרגל הוא club foot (רגל קלובה) אותו ניתן לתקן בצורה טובה עלי ידי התערבות מוקדמת בצורת טיפול בסדרת גבסים. מקרים אחרים הנראים קשים בתחילה מתבררים כסטייה נורמאלית וצפויים לחלוף מעצמם עם הגיל.
• בעיות נוירומוסקולריות כולל שיתוק מוחין גפיים תחתונות וגפיים עליונות: בעיות שמקורן הוא במערכת העצבים דורשת התייחסות רב מערכתית ורב מקצועית. במקרים אלו אורתופד הילדים הוא חוליה אחת בשרשרת מטפלים שנדרש שיתוף פעולה מלא ביניהם על מנת להצליח בתהליכי השיקום. הביטוי האורתופדי של פגיעות אלו מגוון ושונה מילד לילד - החל מהפרעות קלות בהפעלת השרירים ועד עיוותים קשים בשלד ובמפרקים. נדרש ניסיון רב מן המטפל כדי לאתר קיום בעיה ולהתאים את דרך הטיפול ואת שלב ההתערבות המתאימים לכל ילד. מטרת הטיפול לאפשר תפקוד מרבי ולהתאים את דרכי הטיפול למטרות מוגדרות מראש. על המטפל לעזור בהכוונה ולייעץ להורים היכן ובאיזו דרך להשקיע בטיפול בילד. מדובר לרוב בריצה לטווח ארוך וייעוץ נכון עשוי לאפשר להורים שימוש מושכל במשאבים שבידיהם. הרחבה בנושא מפרקי ירך בילדים עם שיתוק מוחין
• פגיעה מולדת במקלעת הברכיאלית: Erb's Palsy: פגיעה מסוג Erb's Palsy מופיעה בשיעור של כ 1:1000 לידות וביטויה פגיעה בכושר הפעלת והנעת היד הפגועה בעיקר סביב מפרק הכתף בצד הפגוע. ברוב המוחלט של המקרים חל שיפור ספונטאני בתפקוד היד, אך באלו שנותרת פגיעה - יש מקום לשקול התערבויות ניתוחיות לשיפור התפקוד. בינקות מדובר בהתערבות ניתוחית לשחזור העצבים הפגועים. בגילים מאוחרים יותר נדרשת לפעמים התערבות ניתוחית לצורך העברת שרירים מתפקדים לאזור השרירים הפגועים על מנת לאפשר שיפור בתפקוד היד. ר' הרחבה בנושא Erb's Palsy
• הפרעות יציבה, מעקב וטיפול שמרני בעקמת: קים בלבול מושגים במילה הבודדת - עקמת. יש שיפרשו אותה כיציבה כפופה, אחרים כאי שוויון בגובה הכתפיים ועוד אחרים בהטיית האגן. אסימטריה בגובה השכמות - האם היא עקמת? האם נולדים עם עקמת או שהיא מתפתחת עם הגיל? כל עיוות וסטייה ביציבה יכולה לנבוע מבעיה תנוחתית או מבעיה מבנית. ההבדלה בין המצבים השונים וקביעת האבחנה הנכונה הם קריטיים בנושא זה - בעוד שבחלק מן המקרים די בשיפור מודעות ליציבה, בחלק אחר נדרש איתור מוקדם על מנת להתחיל מוקדם בטיפול.
ר' מאמר על עקמת בבני נוער בקישור זה.
• חבלות ופציעות בשלד ומערכת התנועה: את סוגי החבלות השונות ניתן לסווג לפגיעות על רקע שימוש יתר כתוצאה ממאמץ חוזר ונשנה, ולפגיעות חריפות של פציעות חדות כתוצאה מאירוע חבלתי בודד. ניתן לסווג את הפגיעות גם לפי סוג הרקמה הפגועה - שברים מסוגים שונים בזמן פגיעה בעצם, או פגיעות ברקמות רכות כגון שרירים גידים ורצועות. הכרת אופי החבלה והרקמה שנפגעת מכתיבים את הטיפול המתאים שיכול להיות המלצה למנוחה בלבד דרך טיפולים שיקומיים שונים ועד להתערבויות פולשניות. קיום סחוסי הגדילה בעצמות, השתנות השלד והתפתחות הרקמות הרכות בילדים מצריכים היכרות עם סוג הפגיעה והשפעתה על השלד לטוח הארוך.
• פגיעות ספורט: שתי אוכלוסיות משני קצוות הקשת של דרגת הפעילות נכללים בפגיעות אלו. מחד - ילדים ובני נוער העוסקים בספורט תחרותי ונדחפים (על ידי עצמם או סביבתם) למאמצים מעבר לסף המתאים לגילם ולדרגת התפתחות השלד. מאידך - אוכלוסיית הילדים הממעטים בפעילות גופנית, מבלים שעות בישיבה ואז בבת אחת נחשפים למאמץ חד שאינו עולה בקנה מידה עם יכולותיהם הבסיסיות. למרבה הפליאה בשתי האוכלוסיות למרות שביטוי הפגיעה יכול להיות דומה - הטיפול יהיה שונה. בעוד שבקבוצה הראשונה נמליץ על הפחתה בתכנית האימונים, נמליץ על בניית סרגל מאמצים עולה בקבוצה השנייה.
• אבחון וטיפול גידולים שפירים בעצם: בחלק גדול מן המקרים מדובר בממצא אקראי בצילום רנטגן של כתם כהה או בהיר, בליטה או שקע באחת או יותר מעצמות השלד. באופן טבעי מעורר ממצא מסוג זה דאגה רבה בלב הסובבים וגורם לעיתים לריבוי בדיקות מיותרות. רובם של הנגעים השפירים בעצמות יכול להיות מאובחן בצילום רנטגן מכוון בלי צורך בבדיקות נוספות. במקרים מסוימים יומלץ על המשך בירור על ידי אמצעי הדמיה נוספים הכוללים מיפוי עצם, CT או MRI. עוד על גידולים שפירים ונגעים ניתן ללמוד בקישור הבא: גידולים שפירים ומצבים דמויי גידול בעצם.
• מחלות זיהומיות בשלד: זיהומי שלד בילדים מקורם לרב בחיידק שכיח המגיע דרך זרם הדם לקצות העצם או לתוך המפרקים, מתנחל ומתרבה שם. לשמחתנו מתגלים רוב הזיהומים בשלב המוקדם וטיפול אנטיביוטי דרך הוריד, אם מתחיל ללא שהות, עשוי למנוע את הסיבוכים הקשים של הזיהומים. שכיחותם בעיקר בגפיים תחתונות וביטויים לעיתים קרובות בצורת צליעה ללא סיפור קודם של חבלה, ומלווה בחום. כמובן שלא כל צליעה מעידה על זיהום וצריך לשלול גורמים שכיחים אחרים, כמו גם לבסס את האבחנה על בדיקות דם מתאימות.
• פגיעות התפתחותיות במפרקי הירך: מפרקי הירך מעצם היותם מפרקים גדולים הנושאים את משקל הגוף חיוניים לתפקוד היום יומי. פגיעות במפרקים אלו בגילים הצעירים עלולות להתבטא בכאב וקושי בתפקוד לאורך החיים. מספר מחלות אופייניות למפרקים אלו קיימות בילדים ובני נוער, ביניהן ניתן למנות את מחלת פרטס (Legg Calve Perthes Disease) , תזוזה של ראש הירך (Slipped Capital Femoral Epiphysis) המחייבת התערבות ניתוחית מוקדמת ועוד. לא תמיד ניתן לצערנו לשחזר את צורתו הכדורית המושלמת של ראש הירך. לעיתים מטרת הטיפול למזער את הנזק ככל הניתן בטיפולים שמרניים או ניתוחיים. ר' הרחבה בנושא מחלת פרטס בקישור זה.