במשך מספר שנים עניתי על שאלות בנושא אורתופדית ילדים בפורום  Y-net. מצורפות כאן מספר שאלות שכיחות בצירוף התשובות.

ישיבת ""W:

בתי יושבת על הרצפה עם רגלים מסובבות פנימה וכפות הרגלים משני צידי הישבן. האם המצב גורם לעיוות של הרגלים? האם צריך ליישר את רגליה או להעיר לה על כך?

 

"ישיבת W" היא ישיבה עם ברכיים כפופות וירכיים בסיבוב פנימי כך שכפות הרגלים נחות משני צדי הישבן. צורת ישיבה זו נובעת לרוב ממבנה של עצמות הירך ומפרקי הירך באגן. מבנה זה אינו נגרם מצורת הישיבה אלא גורם לה. לפיכך אין טעם להעיר לילדים היושבים בתנוחה זו לשנות את התנוחה לישיבה "מזרחית" בה יש צורך בסיבוב הירכיים כלפי חוץ. מאחר שאין ביכולתנו לעצב את מבנה עצמות הירך באמצעים שמרניים (שלא ע"י ניתוח) ושברוב הילדים במהלך הגדילה יש סיבוב הדרגתי של עצמות הירך כלפי חוץ - ההמלצה היא לא לעשות דבר.  ב 90% מן הילדים חל סיבוב חיצוני הדרגתי של הירכיים במהלך הגדילה. ב 10% בקירוב מן הילדים נותר פיתול פנימי בתום הגדילה שהוא חסר השפעה על התפקוד. הבעיה היא בעיקר הקוסמטית. תיקון הסיבוב אפשרי בדרך ניתוחית בלד אך לא לפני גיל 10 שנים שעד אז המצב יכול עוד להשתפר באופן ספונטאני. מתי להיות מוטרד? באותם מקרים בהם נצפית החמרה בשיעור העיוות במקום שיפור, אם שיעור העיוות הוא חמור מלכתחילה ואינו מראה שום סימני שיפור או שאינו סימטרי בצורה בולטת - שאז צריך לפנות לאורתופד להערכה נוספת.

 

סיבוב רגלים פנימה אצל פעוט:

עם תחילת ההליכה יש לנו רושם שקיימת החמרה במידת הסיבוב הפנימי של כפות הרגלים אצל בננו בן השנה ו 3 חדשים והוא נופל בהליכה. האם מאוחר מידי לטפל בבעיה? האם יש צורך בשימוש בנעל הפוכה?

 

סיבוב רגל פנימה בהליכה יכול לנבוע  ממבנה כף הרגל עצמה בצורה קשתית, מפיתול פנימי של השוק או מפיתול פנימי של הירך. בדיקה גופנית פשוטה יכולה לכוון מהו מקור הבעיה.

לא ניתן להשפיע על הסיבוב על ידי שימוש בנעל "הפוכה" אם מקורו בפיתול מולד של השוק או הירך.

יחד עם זאת חשוב לציין כי ברב המקרים (כ- 90%) המצב מסתדר מעצמו. תוך כדי התארכות העצמות יש פיתול הדרגתי לכיוון חיצוני של עצמות השוק והירך. התהליך יכול להמשך עד לגיל 8-7 שנים, אך לרוב מסתיים עוד לפני כן.

אם מקור הסטייה בתוך כף הרגל- יש אפשרות לתיקון הסטייה אם ע"י גבסים, סדים או נעליים מתקנות.

התשובה לכן תלויה במקור הסיבוב הפנימי.

בכל מקרה, מנח הרגלים עם פיתול פנימי ברוב רובם של הילדים הבריאים אינו מעקב את ההתפתחות.

 

מחלת פרטס:

לבני אובחנה מחלת פרטס" - מה זה?

 

מחלת פרטס (בשמה המלא Legg Calve Perthes) הינה תופעה הנגרמת בשל הפרעה באספקת דם לראש הירך מסיבה לא לגמרי ברורה. קיימות השערות רבול מקור הפרעת זרימת הדם אך לרוב הסיבה נסתרת. טווח הגילים האופייני להופעת המחלה 4-7 שנים. בדרגת פגיעה חמורה, קיימת הפרעה בהתפתחות התקינה של ראש הירך ועיוות שלו. הטיפולים מכוונים למזער את הנזק מאחר שלמעשה אין טיפול מוכר לתקון הנזק הראשוני. הטיפול יכול להיעשות בדרך שמרנית- הפעלה לשמירה על טווחי תנועה, הכלה של ראש הירך בתוך המפרק תוך שימוש בסדים, או ניתוחי, במטרה לשפר את היחסים שבין ראש הירך למכתש שמולו הוא נמצא. ר' מאמר מפורט בנושא באתר זה.

 

 

רגליים שטוחות - "פלטפוס"

לביתי בת החמש שנים יש רגליים שטוחות שאובחנו כ"פלטפוס". האם שימוש במדרס, נעל אורתופדית או פיזיותרפיה יכולים לעצב את כף הרגל?

 

התיאור של השטחת הרגל והעדר הקשת האורכית בכף הרגל אכן עונה להגדרה של פלטפוס. יחד עם זאת, המצב יכול להשתנות עם הגדילה (העיצוב הסופי של כף הרגל נקבע סביב גיל 10 שנים)  ולכן לא ניתן לקבוע סופית קיום פלטפוס בגיל מוקדם זה. יש לזכור שהשטחת הרגל בגיל הרך היא נורמאלית. את סוגי הפלטפוס נהוג לחלק לקשיחים או גמישים. הפלטפוס הגמיש מתאפיין בכך שיש הופעה תקינה של הקשת בכף הרגל בזמן עמידה על קצות בהונות. אין צורך לטפל בפלטפוס גמיש אם המצב אינו מפריע. מדרסים או נעליים "אורתופדיות" אינם מעצבים את כף הרגל. במידה ומנח הרגל אינו מפריע מבחינת כאב, תפקוד, יבלות דריכה, שחיקת נעליים וכדומה - אין צורך בהתאמת מדרסים. נדיר שהמצב בגיל זה מהווה הפרעה, והתלונות, אם תופענה, יהיו לרב בגיל מאוחר יותר- גיל בי"ס ואחריו.

לא כך הוא המצב אם כף הרגל שטוחה אך נוקשה. פלטפוס קשיח הוא לרוב בעייתי ומחייב בדיקה אורתופדית.  

 

שבר Buckle:

לבני אובחן שבר מסוג  buckleבשורש כף היד. מה זה סוג השבר הזה?

 

שברTorus  או Buckle: מדובר בשברי דחיסה של העצם הקיימים בילדים בלבד, ויכולים להתרחש הודות לגמישות היחסית של העצם בגילים אלו. השבר יציב ולכן אין חשש מתזוזה של השבר, ותפקיד הקיבוע הוא בעיקר להפחית כאב. ריפוי העצם מתרחש במשך 3-4 שבועות. אין צורך להשאיר את הקיבוע / גבס במשך כל התקופה, וניתן להסירו ברגע שהכאב שכח. אם נדרשת הגנה מחשש לחבלות חוזרות שעלולות להכאיב- אפשר להשאיר את הקיבוע לכל התקופה, אך לרב לאחר כשבועיים המקום כבר לא רגיש והקיבוע מיותר. שבר מסוג זה לא מותיר שום מגבלה תפקודית או עיוותים. ברוב רובם של המקרים גם אין צורך בפיזיותרפיה לאחר הורדת הקיבוע.

 

ילקוט ועקמת:

בתי בת ה 11 נושאת את התיק על כתף אחת באופן קבוע. האם המצב עלול לגרום  לעקמת?

 

אין חשש שמאמץ לא סימטרי יגרום לעיוותים בחוליות עמוד השדרה. השלד אינו מושפע בקלות מתנוחות או מאמצים לא סימטריים. הגורמים לעקמת המתפתחת בגיל ההתבגרות קשורים יותר להפרעה התפתחותית של עמוד השדרה עם הפרעה בגדילת החוליות בצורה ישרה.

יחד עם זאת מאמץ מתמשך בצורה לא מאוזנת עלול לגרום לכאב גב ממקור השרירים. מומלץ להימנע מנשיאת ילקוטים העולים על  15% ממשקל הגוף.

 

סטית אצבעות הרגליים:

לבני בן ה 8 חודשים ממצא של עיוות באצבעות הרגליים: האצבעות השלישיות בשתי כפות הרגליים סוטות ונכנסות מתחת לאצבע השנייה.

 

המצב המתואר מכונה "בהונות רוכבות" או באנגלית "overlapping toes" (בהונות חופפות). מקורו לרוב בקיצור של הגיד המכופף באצבעות הסוטות. במקרים קלים וגמישים המצב יכול להשתפר, בעיקר עם תחילת ההליכה ונשיאת המשקל על כפות הרגליים. אין חשש שהסטייה תגרום להפרעה תפקודית – שלבי ההליכה המוקדמים אינם מושפעים ממנח הבהונות. לעיתים יוצרת הסטייה קושי בנעילת נעליים או הופעת יבלות ועור קשיח על האצבע עם הסטייה. אם תנוחת הבהונות מפריעה, יש אפשרות לתקן את הסטייה בדרך ניתוחית. הניתוח ברוב המקרים מבוצע לאחר גיל 3 שנים.